הנה מתחילה לה עוד שנה

 כרגיל.. השנה שמתחילה מפתיעה אותי. 

אז מה אם היה חופש ארוך, אז מה אם היינו קצת בבית והתכוננו ללימודים ולגן, בכל שנה מחדש אני קצת מופתעת שזה מתחיל שוב. ברגע האחרון אנחנו בודקים שיש את כל הספרים (אין) , עוטפים מחברות, מסדרים חדרים ואז אני מגלה שלא הכנתי להם כלום! מה? כבר? 

ישבתי אתמול בלילה והכנתי פינוק קטן לשים להם על השולחן בבוקר:

לקופסא הזו יש הרבה גרסאות ברשת. התרגום של השם הוא קופסאת קש, כי במקור משחילים בחור קש, אבל הי, למה להגביל את עצמנו רק לקשים? אפשר להשחיל מקל סוכריות.. או מקל מעוטר.. או אם מתחילים ללמוד - למה לא ללכת על עפרון??

איך עושים? פשוט.. 

*יש הרבה הדרכות ברשת. שתיים מוצלחות בעברית של יעל הקונדסונית ושל קרן פרפרים, כל אחת בשיטה קצת שונה, גודל קצת שונה..

אני כרגיל, הולכת על הפשוט..

קארדסטוק בגודל ½10*8 אינטש (כל המידות באינטשים..)

במימד של ה ½10 חורצים ב -  ½2, 5,  ½7, 10.

במימד של ה 8, חורצים ב:  ½2 , 5,  ½7

נשרטט בעפרון X בריבועים לפי הציור:

עכשיו - כל מה שקישקשתי עליו, צריך לגזור..

נשארים עם צורה כזו:

חותכים משולשים מהלשוניות

וחותכים את החריצים לפי התמונה

על הסימונים של העפרון שיש לנו נעבור עם לוח הקיפול. השיטה שלי לסימון אלכסונים- סימנתי על לוח הקיפול את אחד הפסים (באמצע, שיהיה לי נוח), אני ממקמת את הצורה עליו וחורצת.

נעבור על כל הקיפולים לפי סימני הקיפול. גם את האלכסונים, באותו כיוון אליו קיפלנו את שאר הסימנים.

דבק על הלשונית 

ומדביקים

זה מה שיוצא עכשיו..

נדביק את הלשוניות שלמטה..

וזו הקופסא שנוצרה לנו..

ככה זה כשהיא סגורה

הגענו לחלק הטריקי. החור. מודה, לא ממש מוצלח מבחינתי. הקרופ או דייל ומחורר משרדי רגיל, עושים חור קטן מדי לעפרון, אבל זה מה שהיה לי..

מכיוון שחשוב שהחור יהיה מקביל בשני הצדדים, נסמן במרחק אחיד משני קצוות המשולש, אני סימנתי במרחק  ½1 ס"מ.

הנה כאן, העפרון לא נכנס.. אז הברגתי אותו לתוכו.

הבעיה היא שלא הייתי עדינה מדי וזה מה שנוצר..

חברותי המוכשרות בצוות העיצוב לשעבר הציעו לשייף את שארית הנייר הלא יפה וכך עשיתי. בהחלט נראה טוב יותר:

נשאר רק לקשט:

5 ריבועים בגודל ¼2 (פה עשיתי אותם טיפה יותר קטנים, וחתכתי עוד ריבוע מאטינג בגודל הזה..)

מדביקים ומקשטים..

הנה החברות שלה..

צילום קבוצתי

זהו.. הלוואי שמישהי תספיק לעשות אחד כזה עוד השנה..

בתוכו אני מתכננת לשים כמה ממתקים קטנים, כרגיל..

ופינוק אחרון לבעלות הסילאט, כי אחרי 4 החלטתי להקל לי קצת על החיים -

קובץ קופסאת קש.

שתהיה שנת לימודים פוריה ומוצלחת, שלמרות של הקשיים הכל ילך בקלות..

שמחה לתגובות תמיד, מיכל.

מתנות סוף שנה 2020

אוי לבושה.
כבר שלושה חודשים שלא הייתי בבלוג!
ולא.. שלא תחשבו שלא יצרתי.. הייתה פה יצירה עם ילדים, והמון תפירה, הבלחות של נייר וקופסאות ובכלל כיף..
אבל לצלם.. לערוך.. לכתוב. הבנתן..
עכשיו , פתאום, אחרי הכנת מתנות סוף השנה לצוות החינוכי התפנה לי טיפה זמן - אז הנה התוצרים :

מתנה לכל מחנכת או גננת של הילדים -
מאמר מוסגר - [הייתי לא מזמן בהדרכה בסדריה. אז קודם כל - מי שלא הייתה - עכשיו שתלך!
מקום קסום, בייחוד לאוהבות הנייר, הריח של הניירות, הדפוס, הדבק.. זה משהו שאי אפשר לתאר במילים..
וחץ מזה - יש שם את חיים ועינת! חיים מקצועי, עם ידע עצום שהוא חולק בנועם ובאדיבות, ועינת היא מקסימה! מוכנה לעזור בהכל , נעימה ושירותית - יחד הם צוות נהדר, וכל כך כיף להיות אצלם.]

למדנו בניית קופסא, עיטוף, ואז בבית , בעזרתה האדיבה מאוד של רונית אורבאום המקסימה שבאה עד אלי הביתה (!) - יישמתי. בניתי קלמר לכל אשת צוות, עטפתי - וואלה!! תראו..

ניירות האפלין החדשים בצבעים מטליים שימשו אותי לעיטוף הקלמרים. הם יפהפיים!! ובכמות מוגבלת..

בכל קלמר הוספתי מתוקים איכותיים וכרטיס עפרון אישי.

מאוד נהניתי ליצור את הקלמרים. נכון , העבודה עם צ'יפבורד יותר קשה מאשר עם קארדסטוק, אבל ההבדל בתוצר מאוד משמעותי - התחושה היא ממש של קלמר מעץ. יציב ואיכותי.

חוץ מזה, כרגיל, אני בועד ההורים, הפעם של הגן, אז הכנתי כרטיסים לכל אנשי הצוות (היו עוד כמה ששכחו להצטלם..)

הכרטיס מהיר, פשוט, ומה שמשדרג אותו זה תוספת הדגלון של טניה סול. קניתי גם את החותכן של המאטינג, וסוף סוף יצא לי להשתמש בו..

דבק פופ אפ..

תראו כמה זה מרשים!

הכנתי לא מעט.. אבל אלו האהובים עלי..

זהו - תודה! שביקרתן, שקראתן, ושלא נזפתן בי על ההעדרות 😉 התגעגעתי..
מיכל.